השאיפה להיות חוטב עצים ושואב מים

תמלול השיעור

, השלום והברכה וכל טוב סלע. אנו נמצאים בפרשת ניצבים וילך. רק לפני שאנחנו מתחילים, אני מבקש שכולנו כאיש אחד ובלב אחד תפילה לבורא עולם לקראת השבת האחרונה של חודש אלול, לקראת הימים הנוראים, וכולנו כאיש אחד באמת נשמע להוראות כדי שנוכל להיאבק ולהילחם במגפה הקשה הזאת שפקדה אותנו ואת העולם כולו, ונקיים הלכה למעשה, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.

אנו נמצאים בשבת האחרונה שלפני ראש השנה. לא בכדי פרשת ניצבים היא המסר הברור. אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם, ראשיכם, שבתיכם, זקניכם ושוטריכם, כל איש ישראל. לעניות דעתי, יש פה הוראה מפורשת. אתה רוצה להיות ניצב, אתה רוצה להיות עומד בזכות עצמך ולא מוצב שנשען על אחרים, תהיה אתה. אתם ניצבים. ברגע שתהיה אתה, ברגע שאתה בודק את עצמך, מה באמת עשית במשך כל השנה?

מה אתה אמור לשנות בחיים שלך? באיזה זכות אתה אמור לבוא לבקש מבורא עולם עוד שנה? מה עשית? נתתי לך בשנה שעברה שנה שלמה, מה עשית איתה? מעניין מאוד שכאן דווקא אומר לנו כאן אתם רוצים ללמוד את האמת האמיתית מחוטב עצמך ועד שואב ממך לעברך בברית השם אלוקיך. לעניות דעתי, חוטב עצמך זה היהודי הראשון שלנו. ככל גדלותו הוא ידע דבר אחד, ללכת תמים עם השם אלוקיך.

וזה אברהם אבינו, שנאמר "ויבקע עצי עולה". מחוטב עצמך. גם האיש הפשוט הזה, אנחנו זקוקים לו. חוטב העצים, האיש שנותן את האנרגיה. בלי העצים אין אש. בלי העצים אין ידיות לקרדומים. בלי העצים אין למעשה פוטוסינתזה בחיים שלנו. בלי העצים אין חיים. זה נקרא חוטב עצמך. חוטב זה לא רק חוטך, אלא מביט על העץ ורואה כמה שהעץ, למרות שהוא נמצא ככל ששורשיו בקרקע, זה לא מעניין אותי אם הוא נמצא שם. הוא מלא את רצון בוראו.

אתם יודעים, חסידים ואנשי מעשה בצפת, בזמנו של הארי הקדוש, היו יוצאים בערב שבת לקבל את השבת ביערות. למה? כי הם טענו שהעצים הם הראשונים שמקבלים את השבת. כתוב, אז הרננו כל עצי היער לפני השם. כמה שאנחנו יכולים ללמוד את זה, מחוטא רצח. ועד שואב ממך, חז"ל אומרים זה יעקב אבינו, שנפגש על הבאר והרים את האבן כהייתה כפקק.

ומדוע? המים אין מים אלא תורה. המים הם החיות שבעולם כולנו. כל צמא לכול המים. באו לתאר את העולם כולו. ולכן כל אדם צריך להסתכל דווקא על המים. למרות שהוא יסוד היסודות ועמוד העמודים לחיות כל העולם כולו, ובכל זאת, היכן הוא שוהה? לאן הוא שואף להגיע? למקום הכי נמוך. ממנו אנחנו צריכים ללמוד איך, למרות גדלותו של האדם, כך תיראה עד ביתנותו.

ולכן שואף, עד שואף ממך, עד יעקב אבינו. לעברך בברית השם אלוקיך ובעלתו, לעניות דעתי זה יצחק אבינו. זה היהודי הראשון שארץ ישראל כל כך חשובה לו, שמעולם הוא לא עזב את הארץ. זה היהודי הנימון הראשון. זה היהודי שידע לעמוד מול הגויים ולומר לפני אבי מלך, מלך גרר, כשבאו אליו משלחה שלמה ובאו כדי להשלים איתו, הוא השלים איתם מתוך עוצמה.

הוא לא התרפס בפניהם. מה הוא אמר? מדוע באתם אליי? ואתם שנאתם אותי? ואת גרשוני מאיתכם? התשובה לא מאחרת לבוא אצל הגוי כשהוא רואה את העוצמה היהודית. רעו ראינו, כי השם עמך. כשהגוי רואה שהשם איתנו, כשאנחנו מבצעים את המוטל עלינו, הוא יודע להעריך, הוא יודע פתאום להסתכל שהיהודי הזה נמצא בדרגה הרבה הרבה יותר גבוהה מכל אדם אחר.

החודש הזה, השבת הזאת, היא שבת גם מברכים, אבל את כל החודשים אנחנו מברכים. גם את חודש אב, שיש בו את היום הקשה ביותר, אנחנו אומרים, יהפוך אותו השם עלינו לטובה ולברכה. חודש אלול, אומר הרבי מלובביץ', והקדוש ברוך הוא מברך אותו, ובעצמו. מתי אנחנו זוכים לברכה הגדולה, ואני אברכם? בתנאי שאנחנו במשך 11 חודשים מברכים את החודש.

החודש הזה נקרא חודש התשובה. חודש התשובה, אם תשימו לב, הפרשה הזאת, פרשה פשוטה, הקטנה הזאת, המילה תשובה, יש לה משמעות מאוד גדולה. אנשים באמת, כששומעים בעיקר אנשי עמך ישראל, שומעים תשובה, מתחילים להירתע. מה, איך אני יכול לעשות? מי אני שאני אחזור בתשובה? מה אני, מה אני אדמר? מה אני רב? לא. התשובה, שורש המילה תשובה, הוא לשוב, להיות מה שאתה.

להביט בעצמך ולומר מה דורשים ממני. שמתי לב בפרשה הזאת, שיש לנו למעשה חמישה פסוקים שמדברים על השורש הזה של התשובה. הראשונה שבהם, והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה, הברכה והקללה והשיבות על לבביך. דבר ראשון, ירק יבוא עליך. אדם רואה שאיסורים באים עליו, חז"ל אומרים, יפשפש במעשיו. לא כתוב יתקן את מעשיו, יפשפש.

יבדוק אולי את הדברים שהוא עושה אותם. הוא לא עושה אותם נכון. אולי הוא לא עושה אותם, הכוונה שלו נכון טובה. אבל אולי הוא לא עושה את זה בצורה המדויקת, בצורה הנכונה, ולכן הוא יכול לתקן. עכשיו, זה כי יבוא עליך. עכשיו, בדרך כלל, כשאדם יש לו את הטובה ואת הברכה, אז תמיד הוא מוריד הילוך. אבא אומר, כוחי ועוצים עדי עשה לי את החיל הזה, הנה אני עושה. אבל ברגע שחלילה באים עליו הצרות, מה קורה?

מתחיל לומר, רגע, מה עשיתי? מה קרה? ריבונו של עולם, מה קרה לי? למה עשית לי כך? אז הוא אומר דבר אחד פשוט: "וישיבו אותי לבבך, תבדוק יפשפש אדם במעשיו". מתחיל לבדוק טוב-טוב מה באמת לא בסדר כדי שיעשה. ואז בא הפסוק השני, ושבתה עד השם אלוקיך. יש ויכוח שחז"ל מביאים בין הקדוש ברוך הוא לבין עם ישראל. עם ישראל באים בעיקר עמך.

ריבונו של עולם, קשה לנו לחזור בתשובה. קשה לנו למלא ולעשות את כל המצוות, זה לא קל. אז אשיבנו השם אליך ונשובה. תתחיל אתה, תאריך, תכוון, תאמר, תן לנו קצת ככה, אז זרוק לנו איזה עצם. הקדוש ברוך הוא אומר: שובו אליי ואשובו אליכם. אז מה עושים? הדרך הקצרה ביותר בין האדם לבין הקדוש ברוך הוא, אומר הנביא: שובה ישראל עד השם אלוקיך.

בוא נגיע לאמצע. אתה מתקדם, הקדוש ברוך הוא בא אליך. זה מה שאומר גם הרבי מלובביץ', שהקדוש ברוך הוא נמצא בשדה. הוא עכשיו בא לקראתנו. הוא בא, הנה. זה בא. דופק על פתחנו. בואו תתקרבו, בואו תעשו. ושבת עד השם אלוקיך. ואם תשוב עד השם אלוקיך, אנחנו רואים: ושב השם את שיבותך ושב יקבץך. אתם יודעים, הרבה אנשים, לצערנו הרב, עזבו את הארץ, חשבו שהנה בחוץ לארץ, אז האב הרבה יותר נוצץ.

היו כאלה שנסעו אפילו למקום הכי קשה שיכול להיות, כי שם טבחו בנו והשואה כולה הייתה שם, בגרמניה. ונסעו לברלין. למה? כי אמרו שהמילקי בברלין הוא יותר זול. לא משנה שהוא לא כשר, גם טרף, אבל הוא יותר זול. ומה קורה? לאחרונה אני רואה אחד האנשים אצלנו בטבריה, שבאמת עזב את טבריה לפני עשר שנים, ופתאום שב אלינו. אני אומר, מה קרה?

המילקי יותר יקר פתאום? הוא אומר, לא, לא, לא. יותר גרוע ממילקי. יש צלבי קרס, בקים לילדים שלנו, ואומרים לנו יהודים מלוכלכים: צאו מפה. אמרתי לו, אתה רואה? כמה חשובה ארץ ישראל. אמרתי לו, תשמע, היו שני תאימים, נדמה לי, רבי יוחנן, וחבריו שהלכו ורצו ללמוד בבבל כי שם היה המרכז הרוחני אחרי החורבן. וכשהלכו, הגיעו לגבול ארץ ישראל, סובבו את פניהם וראו את ארץ ישראל בחורבנה.

זלגו דמעות מעיניהם וחזרו חזרה. אמרו, טובה חורבנה של ארץ ישראל מכל בניינה של בבל. וישבו ונשארו בארץ ללמוד בארץ. וכוחה של ארץ ישראל יש לה משמעות מאוד מאוד חשובה בנושא הזה. לכן, ושבת עד השם אלוקיך. בהמשך, כמו שאמרנו, ושב השם את שיבותך וקיבצך. ואתה תשמעת שוב ושמעת בקול השם אלוקיך. למה? כי אדם, כששב בכל לבבו ובכל נפשו, אנחנו רואים בדיוק כמה חשיבות יש לדבר הזה.

אתם לא יודעים. השבת הזאת, הייתה לי בעיה בערב שבת, כי היו הרבה אנשים בגלל הקורונה, פחדו. חסר לנו מניין. ופניתי לאחד המשפחות שגרים ליד בית הכנסת, והם לא מבאי בית הכנסת ומשומרי השבת. אמרתי לו, תבוא אתה בבן שלך לאשרי מניין. אמרתי לו, רב שאול, תשמע, אבל אני לא הכי שומר. אמרתי לו, תשמע, יש משפט שאומר ישראל לא ילום ולא יישן.

ברגע שאתה תבוא, הקדוש ברוך הוא כבר ישמור אותך וייתן לך ברכה וכל מה שאתה צריך. כמובן, הוא התבייש, הגיע, שמתי לו כיפה, גם הוא וגם הבן שלו. סיימנו להתפלל. אמרתי דברי תורה על הפרשה, וברגע שאני יוצא, הוא אומר לי, אני רוצה לבקש ממך בבקשה. אתה יכול לעלות אליי ולעשות לי קידוש. זה היה כל כך נחמד, לקחתי את בקבוק ההן מבית הכנסת, הלכתי ועשיתי לו קידוש.

זה רק מראה דבר אחד פשוט: "כי תשוב אל ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך". זו המילה של התשובה. אדם הרבה פעמים חושב, מי אני שאני יכול לעשות את הדברים האלה? מי אתה? אתה עולם ומלואו. אצל בורא עולם, כל יהודי ויהודי. הקב"ה ממתין לו בכיליון העיניים. בורא עולם ממתין, רק תדבק בדלת, פיתחו לי פיתחו של מחט ואני אפתח לכם פיתחו של אולם.

הרבה פעמים שואלים אותי, שמע, יש כפייה דתית. אני אומר, מה הכפייה? הרי תשימו לב מה אומר לכם הקב"ה. אומר לך דבר אחד פשוט: אתה בא ואתה אומר, אני עושה מה בא לי. אתה אומר, תעשה מה שבא לך. אבל תדע לך דבר אחד: הקב"ה בסך הכול מכוון לך את הדרך. אומר לך לאן לפנות. יש לך פנייה ימינה, יש לך פנייה שמאלה. בפנייה שמאלה, תדע לך, אין כניסה, והדרך מסוכנת.

בפנייה ימינה הדרך הרבה יותר קלה. ובחרת בחיים מה שאתה רוצה. איך אני יכול להיות דתי? מי יכול לשמור את הרג מצוות? אנחנו יודעים דבר אחד פשוט: התשובה באה בפרשת. כי המצווה הזאת, אשר אנוכי מצוויך היום, לא נפלית היא ממך ולא רחוקה היא. לא בשמיים היא. לאמור, מי עלינו השמיים ויקחיה לנו וישמיענו אותה. הוא אמר, מה, אני עכשיו להיות דתי, עכשיו לשמור מצוות, עכשיו להיות מוגבל?

הוא אומר לך, לא. תראה, הקב"ה ברא גם את השמיים וגם את הארץ. והעובדה, הם ממלאים את רצונו בלי להתווכח, בלי שום דבר. ממלאים את רצונו ועושים גם את השמיים וגם את הארץ. ולא מעבר לים היא. לאמור, מי יעבור לה ויקחיה ונשמין אותה. אתה לא צריך נהרות ולא נחלים ולא אדמים ולא אוקיינוסים כדי להגיע לקיים את הדברים הפשוטים בין אדם לחברו ובין אדם לבוראו.

כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעסתו. הקרבה הזאת, כמה שיש לה משמעות. הדברים הפשוטים, בין אדם לחברו. ולכן, המילה תשובה, יש לה משמעות מאוד מאוד גדולה. ואנחנו יכולים ללמוד אותה דווקא מהאבות שלנו. אנחנו אומרים בסליחות, יש קטע מאוד מאוד יפה, ימפס רובע הקן, אוהל שקן ימרי קן, אל נא נאבדקי על קן, יש לנו אף זקן.

אומרים חז"ל שלעתיד לבוא, יבוא הקדוש ברוך הוא לאבות. יבוא לאברהם אבינו, יגיד לו, תשמע, בניך חטאו, מה עושים? אמרנו, ריבונו של עולם, אין אמונה ואין עוול, צדיק וישרו. אם חטאו, ימחו על קדושת שמך. הוא אמר, רגע, רגע, וזה האיש שעבר את כל הניסיונות והכול, והגיע לדרגה הגבוהה ביותר. "עתה ידעתי כי אלוהים אתה ולא חסכת את מלכת יחידך", ככה הוא אומר.

טוב, הוא כנראה מאוד מאוד מאוד מקפיד. אתה יודע מה? בוא ניגש ליעקב אבינו. מטופל בילדים, 12 ילדים, עברו על כל כך הרבה צרות, אצל עשם, אצל לבן, כל הצרות בדרך, כל מה שהיה לו, פטירתה של אהובת ליבו, רחל אימנו שנפטרה בדרך, אחר כך מכירת יוסף, כל הצרות שעברו. בוא נשאל אותו, יראו לה באמת ליבו גם רחמן עליהם. אמר לו, בניך אחת.

הוא אומר, ריבונו של עולם, אין אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא. מי שחטא, ישלם, ימחו על קדושת שמך. מגיע ליצחק אבינו, שאין לנו הרבה עליו, אגב. יצחק בפרשה אחת, בסך הכל, ובזה יש לנו עולם ומלואו. אומר לו, לקדוש ברוך הוא, מה אתה רוצה? אומר לו, בניך חטאו. הוא אומר, רגע, רגע, בניך ולא בניי? על מה אתה אומר? מה זאת אומרת?

חטאו? נו, אז מה אם חטאו? סייע באדם, תושיט להם יד. הרי גם לי היה בן, והבן שלי היה רשע מרושע, ואני ידעתי בדיוק מה הוא. ויהב יצחק את עשיו כציד בפיו. אני יודע שהוא צעד אותי בפה שלו, אני יודע הכול, אבל אני עשיתי שיקול חינוכי ממדרגה ראשונה. אם יש לאדם, ילד שהוא לא בסדר, לזרוק אותו זה לא חוכמה. להגיד לו, לך ממני מהבית, זה לא חוכמה.

חוכמה היא איך לדעת לקרב אותו ולנגוע בנקודות הרגישות שלו, כדי לאט-לאט לבוא ולקרב אותו. ויהב יצחק כציד בפיו. אני אצד אותו בפה שלי. העובדה קיימת שרציתי לתת לו גם את הברכה, והעובדה קיימת שגם בסוף, לאחר שיעקב לקח את הברכה, אני, מה עשיתי? גם כן נתתי לו ברכה נוספת. אז עכשיו, ריבונו של עולם, בוא נעשה חשבון. כמה אורך חייו של האדם?

ימי שנותינו באים 70 שנה. אגב, חז"ל אומרים ימי שנותיו של האדם, באמת יש דרגות מסוים. אומרים חז"ל, ימי שנותינו, ימי ימ"י בגמטרייה 60. אומרים חז"ל, אדם שמגיע לגיל 60 צריך לעשות מסיבה והודיה לבורא עולם שהוא לא חוזר בגלגול. בהם 70 שנה. יש שלושה שותפים לאדם, אביו ואימו והקדוש ברוך הוא. דורשי רשומות אומרים אב בגמטרייה שלוש.

אם בגמטרייה 41. ועוד שלוש, 44. שם השם י"ק ו"ו 26 זה 70. ימי שנותינו בהם 70 שנה. אם נדע לחבר את המעגל הזה של אבא, אימא והקדוש ברוך הוא ביחד, וזה רמוז במילה בהם. בהם זה סופי אותיות של שלושת השותפים. ב' זה אב, ה' זה הקדוש ברוך הוא. מ׳ זה אם, 70 שנה. אם בגבורות, כמובן, אז הקדוש ברוך הוא יהיה 80 שנה, ואחר כך כתוב שם, ואם רוצים יותר אז למען ירבו ימיכם וימי בניכם וכולי, יכולים להגיע גם ל-120 שנה.

ואז אומר יצחק אבינו, בוא נעשה דבר פשוט. עד גיל 20 אדם לא דנים אותו. עכשיו, מה נותר? 50 שנה. תוריד רבע של שנה. אדם כשישן לא חוטא. אז מה נשאר לנו? נשאר לנו מחצית, חצי חייו של האדם. אתה יודע מה, ריבונו של עולם? רבע עליי ורבע עליך. ואם לא, תשים עליה את הכול. לכן בעל המאמר אומר, אם אפס רובע, כן, אותו רוב, רובע, יצחק אבינו מבקש שהקדוש ברוך הוא ייקח אותו.

אוהב שכן עמרי כן, אם הקדוש ברוך הוא לא רוצה. אל נא לא עבדקי על כן, יש לנו אף זקן. יצחק אבינו כזקן, האיש הזה מוכן לקחת את כל האחריות של כל כלל ישראל עליו. אני רוצה רק לומר לכם, כי מי שתוקע שנים רבות בשופר, הדבר הכי מרגש אותי ובמיעוטי לידי בכי. כשאני קורא את הנושא של עוקד ונעקד, ויש כאלה גם קוראים עם אפס רובע, כן, אוהל שכאל נא דו כעבדה, אלון נא עבדה כעל כן, יש לנו אף זקן.

כמה חשיבות יש למאמר הזה, לכוח הזה של יצחק אבינו, שאנחנו מזכירים אותו בראש השנה בכל מצב ומצב לקראת הימים הנוראים האלה. אנחנו צריכים באמת, לקראת הימים הנוראים האלה, בעיקר נמצאים בקשיים מאוד מאוד קשים. אני רוצה לומר לכם, אותי ריגש בשבוע האחרון אנשים מעמך ישראל, פוגשים אותי בסופר, בשוק, שלום הרב שאול אומר שלום, ותגיד לי, מה יהיה איתנו בראש השנה וכיפור?

איך נתפלל? אני מסתכל ומביט על אותם אנשים שאני רואה אותם רק בראש השנה וכיפור. זאת אומרת שכל כך מעניין אותם התפילה הזאת, החיבור לבורא עולם בראש השנה וכיפור, שאני עומד המון. כנראה שיש ניצוץ פנימי, שבמשך כל השנה הוא רדום. ומתי הוא יוצא? הוא יוצא בראש השנה ויום הכיפורים. והיהודים האלה, פתאום חסר להם. איך ימלא את המצבירים האלה?

איך יעשו בראש השנה וכיפור? ואז הצעתי להם בינתיים, על כל מקרה, תבואו לפחות בערב ראש השנה לצליחות, לטרת הנדרים, והקדוש ברוך הוא יעשה את שלו. אנחנו נמצאים בתקופה של ניסיונות של כולנו. אסור לנו באמת לאבד את העשתונות, בעיקר בעיקר. אנחנו צריכים לפני הכול ואחרי הכול להוריד את שנאת החינם מתוכנו. רבותיי, אסור לנו להתחלק קבוצות קבוצות וקטות קטות.

העם ישראל כעם ישראל, גוי אחד בארץ ולא חלקים חלקים בדבר הזה. אני חושב שאם כל אחד ואחד מאיתנו ידע דבר אחד, שהוא רוצה להיות ניצב ביום ראש השנה, כי אותי לימדו בבית הספר, ניצב, זה עומד בפני עצמו, זה תשעים מעלות. עכשיו, תהיו אתם ואתם אוטיות אמת, תהיו באמת ניצבים. אם אדם ניצב, אתם ניצבים היום לחבר את כולכם ביחד, אנחנו יודעים דבר אחד פשוט:

כל איש ישראל. דיברנו על אברהם אבינו, חוטב עציך, דיברנו על יעקב אבינו, שואב מימך, דיברנו על הצחק אבינו. אלה האבות הקדושים, על מי אנחנו שיכולים להגיע אליהם? אנחנו צריכים לדעת למי להיות להיות כל איש ישראל. זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא, אתה לא יכול לדעת מי האיש הזה, מי בדרגה הגבוהה ביותר. מספרים על אחד מהתנאים שנפטר וקם לתחייה.

אז שאלו אותו: מה ראית בעולם העליון? הוא אומר: ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה. הרבה פעמים, אותם האנשים הפשוטים. אלה, כל איש ישראל, אלה בהם הקדוש ברוך הוא חפץ, בהם אנחנו צריכים להתעסק. אז אם אתם ניצבים, מה יש אחר כך? וילך. אדם יכול ללכת. אדם יכול להבין שיש לו את הדרך הזאת כמו משה רבנו. אתה ניצב, אז אתה הולך.

אני רוצה לסיים דווקא בהפטרה הנפלאה, שחז"ל מביאים לנו, שאם שתי הפרשיות האלה מחוברות, אז הוא אומר כאן: סוש אשיש בהשם, תגל נפשי באלוקי, כי ילבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני, כחטן יכהן פאר וככלה תעדי כליה. הקדוש ברוך הוא מדמה אותנו לקראת הימים הנוראים, לקראת יום הרת עולם, לקראת היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם.

לא לפחד. להיות כמו חתן וכמו כלה בליר הכלולות. אני יכול רק להעיד, כל פעם שאני בא לערוך חופה, כל פעם אני נרגש מחדש. כל פעם כשאני מביט בחתן שמביט בכלתו, ויודע שזה היום הכי קדוש, והוא לא אומר לה: "ערי את נשואה לי כדת משה וישראל", הוא אומר לה: "ערי את מקודשת לי". שימו לב, איזה התעלות נפש. איזה התעלות שהוא מביט בחצי השני שלו, שימו לב:

"כחתן יכהן פאר וככלה תעדי כליה". זאת אומרת, החצי עם החצי מתחברים ביחד, הם מביטים בשל רעהו, ואנחנו עכשיו הולכים יחדיו לדרך. איך אנחנו הולכים לדרך? הולכים בטבעת הזאת, שהיא מעלה את ההתקדשות. אחד המפרשים מסביר שכדי לעשות טבעת לוקחים חתיכת ברזל, או נחושת, או זהב, חתיכה ישרה, ומתחילים לעקם אותה, ומעקמים אותה, ומקפלים אותה, משני הצדדים, כדי לחבר את זה יחד.

אחד מחכמי הסוד אומר, צריכים שני הצדדים, גם החתן וגם הכלה, להתגמש ולהתחיל לאט, לאט, לאט, להעקם, להעקם, כדי להתחבר ולהיות יחד ולהיות במעגל. כי במעגל, אותנו לפחות לימדו, כל רבותיי הרדיוסים שווים. מנקודת האמצע, כולם שווים. אין פינות, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו. ולכן אנחנו אומרים, סוס אסיס בה' תגל נפשי באלוהיי כאילו בישני.

כמה זה חשוב שאנחנו באמת, כל-כולנו, בתקופה הקשה הזאת, נדע לומר מילה טובה על השני. נאמר לדון אדם לכף זכות. כי קיתונות של בוז בתקשורת, בכל, זה השם, ההוא לא בסדר, מי הוא צריך לעשות, מי הוא שיגיד לנו מה לעשות, את זה אנחנו צריכים לדעת. אז אם באמת נדע איך לעשות את זה, אני בטוח שכשהקדוש ברוך הוא יברך את החודש הזה של תשרי, אנחנו יודעים בדיוק, חז"ל אומרים שבתשרי, הכל בתשרי, חוץ מתשרי.

מה זאת אומרת הכל בתשרי, שאנחנו באמת נכתבים לחיים טובים ולשלום, אבל תשרי, אלה הדברים החשובים שאנחנו צריכים לבצע ולקבל על עצמנו בלי נדר. תשרי תשר"י זה תלמוד תורה, שבת, רבותיי, ראשי חודשים וימים טובים. אם נדע לכבד את הדברים האלה ולעשות אותם, אני סמוך ובטוח שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה, תשפ"א תהיה בעזרת השם, תהיה שנת פעילות אמונית.

אמן ואמן, ברכה והצלחה. ואני הקטן שבכם, יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם, מי שיברח אבותינו אברהם, יצחק ועקב, משה ואהרון, דוד יושב ודוד ושלמה, לברך את כל כלל ישראל, שהקדוש ברוך הוא יבטל מעלינו ומעליכם את כל המחלה הזאת אשר שמתי במצרים, לא אשים עליך, כי אין ידו נרפאך, וברך את לחמך ואת מימיך ועשיר אותי מחלה מקרבך תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה אמן ואמן.